<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימן מ"ב</h1>
<h2>דף נח:</h2>
עוד כתב ז"ל בספרו תורת הבית הדברים המאוסים שנפש אדם קצה בהם כגון הזבובים והיתושין והנמלין וכיוצא בהם שאדם בודל מהם למיאוסן אפילו נתערבו בתבשיל ונמחה גופן בתוך התבשיל אם ההיתר רבה עליהן מותר ומ"מ כל (שאי אפשר) [שאיפשר] לעבור ולסנן יעבור ויסנן עכ"ל. עוד כתב בתשובת שאלה מרקחת שנפלו לתוכו נמלים ואי אפשר לברור אותן ועברו עליה י"ב חדש [אם מותרת אם לאו] ואמרת שיראה לך [שהיא מותרת] מטעם כל בריה שאין בה עצם וכו' והשיב יפה אמרת לפי שאינו מתקיים לא חי ולא מת וזהו שאמרו הני תמרי דכדא בתר תריסר ירחי שתא שריין אלא שאני חוכך קצת במרקחות שהן נעשות על ידי דבש לפי שהדבש נראה שיש בו שתי סגולות האחת למהר לכלות ולמחות הדברים הנחתכים הנופלים בתוכו והשנית להעמיד ולקיים הדברים השלימים הנטמנים בתוכו וכמו שאמרו בבבא בתרא [ג' ע"ב] גבי (הודורוס) [הורדוס] הטמינה בדבש שבע שנים עכ"ל.
<h2>דף סז:</h2>
עוד כתב ז"ל בספרו תורת הבית הדברים המאוסים שנפש אדם קצה בהם כגון הזבובים והיתושין והנמלין וכיוצא בהם שאדם בודל מהם למיאוסן אפילו נתערבו בתבשיל ונמחה גופן בתוך התבשיל אם ההיתר רבה עליהן מותר ומ"מ כל (שאי אפשר) [שאיפשר] לעבור ולסנן יעבור ויסנן עכ"ל. עוד כתב בתשובת שאלה מרקחת שנפלו לתוכו נמלים ואי אפשר לברור אותן ועברו עליה י"ב חדש [אם מותרת אם לאו] ואמרת שיראה לך [שהיא מותרת] מטעם כל בריה שאין בה עצם וכו' והשיב יפה אמרת לפי שאינו מתקיים לא חי ולא מת וזהו שאמרו הני תמרי דכדא בתר תריסר ירחי שתא שריין אלא שאני חוכך קצת במרקחות שהן נעשות על ידי דבש לפי שהדבש נראה שיש בו שתי סגולות האחת למהר לכלות ולמחות הדברים הנחתכים הנופלים בתוכו והשנית להעמיד ולקיים הדברים השלימים הנטמנים בתוכו וכמו שאמרו בבבא בתרא [ג' ע"ב] גבי (הודורוס) [הורדוס] הטמינה בדבש שבע שנים עכ"ל.
מעשה אירע בטרשקון בבית החכם ר' אליעזר שנמצאו נמלים בכלי הדבש ושאל מה יעשה ואמרו לו חכמים שהיו שם שיחמם הדבש עד שיהא נתך ויסננהו וישארו הנמלים למעלה וענה הוא למתירין והרי נמצא שמבטלין אסור משהו לכתחלה שהרי יפלטו הנמלים בדבש והשיב לו רבו ר' דוד הכהן ז"ל אין כאן בטול אסור שהרי כוונתנו אינה אלא לתקן הדבש. וזה קרוב למה שאמר לו פעם אחרת האי גברא לתקוני קא מכוין ע"כ וכן נמי פסק אדננו מורינו הר' שם טוב פלכו ז"ל הלכה למעשה הנה במיורקא יע"א. הר"י והר"ח ז"ל כתבו סימן לתולעים שיצאו מן הפירות כשיצאו לחוץ כלומר כשפירשו וחזרו אסורין וזה הסימן שכתבו ז"ל ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון. כלומר תולעת שעשה פה וישוב ישמרנו מלאכול ויוב שכתוב במקרא הוא ישוב שכתוב בסדר פנחס. והחבושים והתפוחים וכיוצא בהן שנראה מבחוץ כשהתליעו אם רוצה לבשל מהם מאותן שנלקטו בו ביום ורואה בחוץ שהתליעו והרי התליעו במחובר צריך לבדקם כשמבשלין אותן כדי שלא יתבשל עמהם תולעת. ובשם ר"ת מצינו שאין תולעת (פה) [פרי] נאסר אלא א"כ פירש. פירשו לאויר ולא נגעו לארץ או שפירשו מקצתן לארץ או שפירשו לאחר שמתו בתוך הפרי כגון אלו (הזחין) [הזיזין] שבתוך העדשים והפולין שמתבשלין בתוך הקדרה ומתים בתוך הפרי ובכח הרתיחה ניתזין ויוצאין לחוץ או שנמצא תולעת על הגרעינה בפנים או שיצאו מתוך האוכל לתוך אוכל אחר כל אלה אסורין מספק ואין לוקין עליהן.
